01למה רצף צריך החלטה, לא מבט
עשרה פריימים של אותו רגע הם תשע החלטות שאין סיבה לקבל בעין. ההבדלים ביניהם הם חלקיק פיקסל של טשטוש תנועה, נקודת מיקוד שנחתה על אוזן במקום על עין, או היילייט שנשרף כשהאור השתנה. במסך מלא הם נראים אותו דבר; ב-100% אחד מהם ברור שטוב יותר. ביצוע ההשוואה הזו ביד הוא מה שהופך מיון של שעתיים לחמש.
הכלי הזה עושה את החלק המכני של ההשוואה. הוא מוצא את הפריימים ששייכים לרגע אחד, מודד כמה פרטים עדינים כל אחד מחזיק, ומעמיד את החד ביותר ראשון, כך שההחלטה היחידה שנשארת היא אם הרגע בכלל מוצא חן.
02איך ציון החדות עובד
כל פריים מוקטן לגודל עבודה קבוע ומחולק לרשת. בכל אריח הכלי מודד את השונות של הלפלסיאן, מדד סטנדרטי לפרטי קצוות: קצוות חדים נותנים מספר גבוה, טשטוש נותן נמוך. הציון של הפריים בא מהאריחים החדים ביותר שלו ולא מכל התמונה, כך שפורטרט בצמצם פתוח, שברובו רקע רך בכוונה, נשפט לפי הנושא.
הציון מחולק בבהירות הכוללת של הפריים, כך שפריים בהיר יותר של אותו רגע לא נראה חד יותר מכהה יותר. בתוך רצף ההשוואה היא של דומה לדומה, ולכן היא קפדנית: פריים שרחוק מהחד ביותר ברגע מסומן כרך. בין סצנות שונות היא זהירה במכוון, כי נוף ערפילי מחזיק הרבה פחות פרטים עדינים מסצנת רחוב בלי להיות מחוץ למיקוד; שם מסומנים רק פריימים מטושטשים בבירור. רגע שבו כל הפריימים רכים לא משאיר כלום, כי אין לו גרסה טובה לשמור.
03קובצי RAW, בלי ממיר RAW
כמעט כל מצלמה שומרת בתוך קובצי ה-RAW שלה תצוגה מקדימה של JPEG בגודל מלא; זה מה שמוצג במסך המצלמה. הכלי קורא את התצוגה המקדימה ישירות מהקובץ, וזה מהיר ולא דורש מפענח RAW. זה הבסיס הנכון לשיפוט חדות וטשטוש תנועה. היא אינה בסיס לשיפוט כמה אפשר לשחזר מצל, ולכן דגלי החשיפה כאן הם אזהרה ולא פסק דין.
04שאלות נפוצות
לא. הדפדפן קורא את הקבצים ועושה את כל הניתוח על המחשב עצמו. שום דבר לא נשלח לשרת ושום דבר לא נשמר. אפשר להתנתק מהאינטרנט אחרי טעינת הדף והוא ממשיך לעבוד.
כן, דרך תצוגת JPEG מקדימה בגודל מלא שכמעט כל מצלמה מטמיעה (NEF, ARW, CR2, CR3, DNG, RAF, ORF, RW2 ואחרים). קובץ RAW בלי תצוגה מקדימה מוטמעת מדולג ומופיע ברשימה.
עיניים, פנים, הבעות וקומפוזיציה. אפליקציית שולחן העבודה של imagic בודקת עיניים ופנים, עובדת על כרטיסי זיכרון שלמים של קובצי RAW, ואז עורכת ומייצאת את התמונות שנשארות או מעבירה אותן ל-Lightroom.
אפשר להעתיק את שמות הקבצים או להוריד את keepers.txt, ואז לבחור את הקבצים האלה במנהל הקבצים או בעורך. קובץ ה-CSV כולל את הציונים של כל פריים, למי שרוצה למיין בעצמו.
עד 400 בכל הרצה, כדי שמחשב נייד רגיל יישאר חלק. צילומים גדולים יותר אפשר להריץ תיקייה אחר תיקייה.